אָכַל כְּזַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וּכְזַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. סָפֵק כְּזַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וְסָפֵק כְּזַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. בִּשְׁנֵי הֶעֱלֵימוֹת חַייָב שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אכל כזית עד שלא נתמנה וכו'. הא קמ''ל דאליבא דרבנן מכיון שאם נתוודע לו עכשיו על מה שאכל מקודם לא נשתנה בקרבנו דבתר חטא אזלינן ומביא כהדיוט והשתא דאף שאכל הזית השני לאחר שנתמנה הואיל בהעלם אחד הוא אינו חייב אלא אחת וכן לענין ספק אינו מביא אלא אשם תלוי א' ובשתי העלמות הוא דחייב שתים דהעלמות מחלקין:
אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. לְעוֹלָם אֵין הַגְּדוּלָּה מְכַפֶּרֶת עַד שֶׁתִּיווָדַע לוֹ גְדוּלָּתוֹ. אָכַל חֲצִי זַיִת עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וַחֲצִי זַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. אֲפִילוּ בֶעֱלֵם אֶחָד פָּטוּר. 12b סָפֵק חֲצִי זַיִת עַד שֶׁלֹּא נְתְמַנֶּה וְסָפֵק חֲצִי זַיִת מִשֶׁנִּתְמַנֶּה. מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מָצִינוּ דָבָר עִיקָּרוֹ פָטוּר סְפֵיקוֹ חַייָב. וְלֹא אַשְׁכַּחְנָן כֵּן. אָכַל שְׁנֵי זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לָךְ בְּווַדַּייוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן. שֵׁינִי עָמַד לוֹ בִסְפֵיקוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִייָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַה נַפְשָׁךְ. חֵלֶב אָכַל כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה עָלָיו לְהָבִיא אָשָׁם תָּלוּי יְדִיעַת סְפֵיקָהּ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. הֲרֵי מָצִינוּ דָבָר עִיקָּרוֹ פָטוּר וּסְפֵיקוֹ חַייָב. וָכָא עִיקָּרוֹ פָטוּר וּסְפֵיקוֹ חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר יוסי. ושנה לו ר' יוסי דהיינו טעמא דכל דבר שנראה עליו להביא אשם תלוי שכבר נודע לו מן הספק על זית השני ידיעת ספקו קובעתו לחטאת בפני עצמו ולא מהני במה שאכלן בהעלם אחד לפטרו בקרבן אחד דידיעת ספק של השני מחלקו לחטאת:
הרי מצינו. השתא מסיק לה לשנויי קושיא קמייתא דהרי מצינו דבר בכהאי גוונא דעיקרו פטור בקרבן אחד הוא שהרי אם היתה לו ידיעה וודאית על שתיהן לא היה מביא אלא קרבן אחד עליהן כדין שני זיתי חלב בהעלם אחד כדתנן בפ''ג דכריתות והשתא שנודע לו בספיקו של השני אינו מצטרף לפטרו בקרבן של הראשון וכשיתוודע לו אח''כ חייב עליו חטאת בפני עצמו והכא נמי כן דעיקרו פטור הוא שאין חצי זית שאכל קודם שנתמנה מצטרף עם החצי זית שאכל לאחר שנתמנה לחייבו בחטאת מיהו בספיקו חייב דמצטרפין הן לחייבו באשם תלוי:
לעולם אין הגדולה מכפרת עד שתיוודע לו גדולתו. כלומר לאפוקי שלא יהיה בספק אם נזדמן לו החטא קודם שנתמנה או לאחר שנתמנה:
אכל חצי זית. חלב עד שלא נתמנה וחצי זית משנתמנה ואפי' בהעלם אחד פטור ובהא אפי' רבנן מודו דאין מצטרפין החצי זית שאכל כשהיא הדיוט עם החצי זית שאכל לאחר שנתמנה הואיל ואין קרבנן שוי הן:
ספק חצי זית וכו' מביא אשם תלוי. כגון בנשיא שחייב עכשיו ג''כ על ספק חטאו באשם תלוי לפיכך מצטרפין הן:
מצינו וכו'. וכי היכן מצינו דבר שעיקרו פטור הוא כלומר שאם היה בודאי שאכל חצי זית מקודם וחצי זית לאחר שנתמנה הא קאמרת דאין מצטרפין הן לחטאת ובספיקו יהא חייב באשם תלוי:
ולא אשכחנן כן. כלומר דמתמה הש''ס ומאי קשיא לך וכי לא אשכחן כן דספקו חמור היא מודאי כגוונא דאמרינן לקמיה כדמסיק ואזיל:
אכל שני זיתים. חלב בהעלם אחד ונתוודע לך בוודיו של אחד מהן. שלא נתוודע לו שאכל חלב בודאי אלא על כזית אחד מהן והשני ספק הוא לו אם חלב הוא או שומן הוא:
שני עמד לו בספיקו. כלומר הואיל ומתחילה לא נודע לו כ''א על אחד מהן והשני נשאר בספק ונתחייב באשם תלוי עומד הוא לו בספיקו בפני עצמו ואם נודע לו אח''כ גם על השני צריך להביא קרבן אחר עליו ואינו מתכפר לו בקרבן שהפריש על הראשון ואע''פ שבהעלם אחד אכלן:
ר' יעקב דרומייא. כלומר ופריך עלה ר' יעקב לפני ר' יוסי ואמאי אינו נפטר בקרבן אחד דמה נפשך חלב אכל כיפר שהרי אם ספק לו על השני אם חלב הוא או שומן הוא ומה נפשך אפי' חלב הוא שאכל הרי כיפר לו באותו קרבן שמביא על הזית הראשון שנודע לו מכיון שבהעלם אחד אכלן:
אָכַל שְׁלֹשָׁה זֵיתִים וְסָבוּר שֶׁהֵן שְׁנַיִם. הִפְרִישׁ חַטָּאת כִּדְרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט לֹא נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא נתכפר כולו. דס''ל מכיון שבשעה שהפריש החטאת על השנים עדיין לא נודע לו מן השלישי אינו מתכפר בקרבן אחד:
כדר' יוחנן. כדאמרינן אליבא דר' יוחנן לעיל בפ' ידיעות הטומאה דמייתי להא התם דאמר כשנתכפר מקצת החטא נתכפר כולו ואינו צריך להביא עוד על השלישי דהואיל ובהעלם אחד אכלן נתכפר לו בקרבן אחד על כולן:
וסבור שהן שנים. כלומר שלא נודע לו אלא על השנים והפריש עליהן חטאת וחזר ונודע לו אח''כ גם על השלישי בהא פליגי ר' יוחנן ור''ל:
אכל שלשה זיתים. בעלמא קאי הרי שאחד אכל שלשה זיתי חלב בהעלם אחד:
אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדָּע לוֹ בְסָפֵק כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאַחַר כָּךְ נִתְווַדָּע לוֹ בֵית דִּין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מוֹדֶה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּכֹהֵן מָשִׁיחַ שֶׁאֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וּמָה טַעֲם. כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם. אֵת שֶׁהוּא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אֵין סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
את שהוא מביא אשם תלוי וכו'. יצא כהן משיח שאינו מביא אשם תלוי על ספק חטאו כדתנן בפ' דלעיל אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח וב''ד פטורין והלכך אין ידיעת ספקו קובעו לחטאות דלא איתרבי מהיקישא אלא במי שישנו באשם תלוי ונוהג בו:
כחטאת כאשם. כלומר מכאן הוא דלמדו לומר כן דהקישן הכתוב לומר לך כשם שהוא באשם תלוי על כל אחד ואחד כל זמן שלא נודע לו שאכל ודאי כך הוא בחטאת על כל אחד ואחד כשנודע לו אח''כ:
מודה ר''ל בכהן משיח. דלא אמרינן ביה ידיעות ספק מחלקין לחטאות:
ר' יוחנן וכו'. דס''ל ספקן ידיעה שבנתיים לא הויא כידיעה לענין חילוק חטאות:
ר''ל אמר ידיעת ספקו. מה שהיתה לו ספק ידיעה בין כל אחד ואחד מחלקן לחטאות שמיד שנודע לו מן הספק בכל אחד קובעתו בפני עצמו וכשנודע לו אח''כ שאכל חלב בודאי מתחייב בחמשה חטאות דהוי כחמשה העלמות:
ואח''כ נתוודע לו בוודאן כצ''ל וכן הוא לעיל בפ''ב דשבועות. שלא נודע לו מן הודאי עד אחר שאכל את כולן. ובכל הסוגיא נכתב כאן בית דין במקום בוודאן ויש לפותרו דהיינו הך וכלומר שנודע לו על פי דין שהוא חייב בחטאת שאכל חלב ודאי:
ונתוודע לו בספק כל אחד ואחד. כלומר שבין כל אכילה של כל אחד ואחד נודע לו הספק שנסתפק אם אכל חלב או לא:
אכל חמשה זיתים. בהעלם אחד:
אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנוֹדַע לוֹ בִסְפֵיקוֹ מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה וּבְבֵית דִּין מֵעָבַר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּטוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן חַייָב. כֵּן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לִפְטוֹר וְלֹא לְחִיּוּב. אֶלָּא כֵינִי. אָכַל חֲמִשָּׁה זֵיתִים וְנִתְווַדַּע לוֹ בִסְפֵיקוֹ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנֶּה וְוַדָּייוֹ מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דּו אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעָתוֹ לְחַטָּאוֹ. דּוּ אָמַר. חַייָב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּו אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעָתוֹ לְחַטָּאוֹ. דּוּ אָמַר. פָּטוּר. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאִית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל מודין וכו'. כדלעיל ואגב דקאמר הכי לעיל בעיקר פלוגתייהו דבעלמא היא נקט לה נמי הכא וכגון שאם הפריש קרבן על מה שנודע לו בתחילה כדלקמן:
על דעתיה דר' יוחנן דהוא אמר וכו'. ולר' יוחנן כמו דמקיל התם לענין חילוק חטאות ואין ידיעת ספק כידיעת ודאי ה''נ דהוא אמר הכא פטור דבתר ידיעה בתרייתא אזלינן מידיעה ודאית שלו ואותה היתה אחר שנתמנה ולא הוי חטאו וידיעתו שוין ופטור לר''ש:
על דעתיה דרשב''ל דהוא אמר ידיעת ספיקו קובעתו לחטאו דהוא אמר חייב. כלומר כמו דמחמיר לענין חילוק חטאות ה''נ דהוא אמר הכא חייב כדפרישית ולקמן פריך עלה לאידך גיסא מנא לן דלא אמר ר''ל בין לחומרא בין לקולא ומשני לה בגוונא אחרינא:
אלא כיני אכל חמשה זיתים וכו'. אלא הכי הוא דבעינן למימר אליבא דר''ל דילפינן חומרא מחומרא כמו דמחמיר בספק ידיעה לענין חילוק חטאות ה''נ מחמיר אליבא דר''ש בגוונא דהכא דהיכא שאכל קודם שנתמנה ונודע לו מספקן ג''כ עד שלא נתמנה ומוודאן לא נודע לו עד לאחר שנתמנה מחשבינן לספק ידיעה שלו כידיעה וודאית והוי חטאו וידיעתו שוין כדמסיק ואזיל:
כן אמר רשב''ל לפטור ולא לחיוב. בתמיה וכי ר''ל לקולא קאמר דספק ידיעה כידיעה והלא לא אמר אלא לחומרא ולחויב דאף דלא נודע לו בודאי בין כל אחת ואחת מ''מ ידיעות ספק שלו שבין כל אחת ואחת מיחשב לו כידיעה לענין לחלקן לחטאות כשיוודע לו אחרי כן מוודאן וא''כ היכי ילפת לה לקולא ולומר דגם בדינא דמתני' מיחשב כנודע לו אחר שנתמנה ולא הוי חטאו וידיעתו שוין דילמא לא קאמר ר''ל הכי אלא לחומרא אבל לקולא לא:
ובב''ד מעבר. כלומר בוודאן נודע לו אח''כ כשעבר מגדולתו והשתא על דעתיה דר''ל דקאמר דספק ידיעה הוי כידיעה וקובעת לחטאת א''כ מה שנודע לו בספיקי משנתמנה הויא ידיעה ולר''ש פטור הוא דלא הוי חטאו וידיעתו שוין ועל דעתיה דר' יוחנן חייב דלא הוי ספק ידיעה כידיעה ובתר ידיעה אחרונה שנודע לו בודאי אזלינן ואותה ידיעה לאחר שעבר מגדולתו היא והוי חטאו וידיעתו שוין כשהוא הדיוט וחייב:
ונודע לו בספיקו משנתמנה. מספק החטא של כל אחת ואחת נודע לו אחר שנתמנה:
אכל חמשה זיתים. השתא מהדר הש''ס אדינא דמתני' אם הוא בגוונא דפליגי בה ר' יוחנן ור''ל בעלמא וכולה מיתפרשא אליבא דר''ש וכגון שאכל הרבה זיתים של חלב קודם שנתמנה:
הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם הָֽיְתָה רִאשׁוֹנָה קַייֶמֶת שֶׁהִיא נִדְחֵית. מַה יֵעָשֶׂה בָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. תְּלוּיָה בְכַפָּרָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל שֶׁלֹּא נִרְאִית לֹא הִיא וְלֹא דָמֶיהָ מֵתָה מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' זעירא. פליג דכל שלא נראית לא היא ולא דמיה כלומר שלא נשחטה שיהא דמיה ראוין לזריקה ומחיים היא נדחית מתה מיד דדינה כחטאת שכיפרו בעליה באחרת שתמות ואין לה תקנה ברעייה:
תלויה בכפרה. כלומר תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת והיינו תלויה בכפרה עד שיביא אחרת בדמיה לכפרה:
מה יעשה בה. עם החטאת הראשונה שנדחית:
הכל מודין. בין ר' יוחנן ובין ר''ל שאם היתה ראשונה אותה שהפרישה לחטאת על מה שאכל בראשונה קיימת שעדיין לא הקריבה שהיא נדחית דלא קאמר ר' יוחנן שאין צריך להביא קרבן אחר על כזית השלישי אא''כ כבר כיפר על מה שנודע לו בתחלה דבהא ס''ל נתכפר מקצת החטא נתכפר כולו הואיל ובהעלם אחד אכלן אבל אם לא הקריבה מודה הוא שאחר שנתוודע לו מזית השלישי שמפריש חטאת אחרת לכפר על כולן ואותה הראשונה נדחית היא. ובכל הסוגיא זו איתמר האי מילתא ובסוף הסוגיא תמצא מבואר ביותר:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. נִתְכַּפֵּר מִקְצָת הַחֵט נִתְכַּפֵּר כּוּלּוֹ. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. לֹא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא בִידִיעָה אַחֲרוֹנָה שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם קָרְבַּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא אמר ר' יוחנן. ומשני דלא דמיא להא דלא אמר ר' יוחנן גבי ג' זיתים שאין הולכין אחר ידיעה האחרונה אלא בידיעה האחרונה דכה''ג שאין בה שום חיוב קרבן דמשום שכבר כיפר מקצת החטא בידיעת השנים בתחילה שנודעו לו בודאי והפריש קרבן עליהם שייך גם השלישי בהן ונתכפר כולו באותו קרבן ושוב אין בידיעה האחרונה כלום ולאו דטעמיה דר' יוחנן דידיעת הספק של השלישי הוי כידיעה אלא אדרבה ס''ל דאין ידיעת ספק כלום ועיקר טעמיה משום שידיעה אחרונה לא הויא ידיעה אבל גבי חמשה זיתים מכיון דאין בידיעת ספק כלום הלכך כשנודע לו באחרונה ידיעה ודאית על כולן היא הידיעה שמביאתו לידי קרבן ולפיכך הויא ידיעה והולכין אחריה ומביא קרבן אחד על כולן:
מחלפה שיטתיה דר' יוחנן. השתא מקשי דר' יוחנן דידיה אדידיה מהא דקאמר הכא לעיל גבי אכל ג' זיתים דאינו מביא קרבן על השלישי וקס''ד דהיינו טעמיה דמכיון שסבור בידיעה הראשונה שהן שני זיתים והוי כנסתפק לו על השלישי והלכך כשחזר ונודע לו אח''כ שאכל אף השלישי אין הולכין אחר ידיעה האחרונה של ודאית אלא אמרינן דהואיל ובתחילה כשהיתה לו ידיעת ספק על השלישי נתכפר במקצת החטא כשהפריש על השנים נתכפר כולו ואפי' השלישי והכא גבי חמשה זיתים אמר הכן דאין ידיעות ספק קובעות דאין נחשבין לכלום אלא הולכין אחר ידיעה האחרונה שנודע לו בודאי על כולן:
וכא מה אית לך. אבל הכא גבי טומאת מקדש וקדשיו מאי אית לך למימר הא ודאי לא שייך האי טעמא שהרי אין אשם תלוי בטומאת מקדש וקדשיו כדתנן בפ' דלעיל וכן בריש כריתות שאין אשם תלוי בא אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת קבועה לאפוקי טומאת מקדש וקדשיו שהן בעולה ויורד:
מחלפא שיטתיה דרשב''ל תמן הוא אומר. כלומר הכא קאמר דידיעת ספק קובע לחטאת וכא וכו'. בפ''ב דשבועות והתם פריך לה הכי ואגב דקאמר שם תמן והכא מייתי לה ה''נ כן. דהתם מוקי להאי ברייתא דשני שבילין דמיירי לענין טומאת מקדש כר' ישמעאל שם ולא בעי לאוקמי כר' יוחנן דאמר התם טעמא דכאן עשו ספק ידיעה כידיעה אלמא דלית ליה לר''ל ספק ידיעה כידיעה ומשני שם דתמן כלומר הכא טעמיה דר''ל כדאמרן דהואיל ואשמו קובעו להתחייב על כל ספק וספק באשם תלוי בפני עצמו מקשינן ה''נ לענין חילוק חטאות כן:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא אָמַר. יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. וָכָא אָמַר. אֵין יְדִיעַת סְפֵיקוֹ קוֹבְעַתּוּ לְחַטָּאוֹ. תַּמָּן אֲשָׁמוֹ קוֹבְעוֹ. 13a וָכָא מָה אִית לָךְ.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source